הבעיה בבניית צוות הנהלה חזק, היא שכל ההחלטות הקלות כבר התקבלו בלעדיך.

מה שמגיע אליך לשולחן, זה רק מה שאי אפשר לפתור עם נתונים.

בעולם המודיעין יש חוק לא כתוב: אם יש תשובה ברורה, האיש בשטח כבר ביצע אותה.

כאשר תיק מבצעי מגיע לשולחן של ראש הארגון, זה אומר שאין אופציה "טובה". זה תמיד תרחיש של 51/49. תרחיש שבו לכל בחירה יש מחיר, ואין שום ודאות.

מנהל בדרג ביניים מקדיש אולי 15% מזמנו לקבלת החלטות אסטרטגיות. מנכ"ל נמצא בטווח ה-90%.

ככל שהסמנכ"לים שלך טובים יותר (או ככל שאתה מטמיע יותר מערכות אוטומטיות שפותרות את השוטף), כך נשארות לך רק ההחלטות הקשות באמת. אלו שדורשות לפעול בחושך.

כאן הביולוגיה בוגדת בך. כשהמוח מזהה חוסר ודאות קיצוני, הוא עובר למצב הישרדות. הנטייה הטבעית היא לעצור, לחפש "עוד נתונים", רק כדי לדחות את העימות.

להיות מנכ"ל היום זה כבר לא לנהל אופרציה. זה לנהל את היכולת שלך ושל הארגון להכריע תחת אש ובתנאי חוסר וודאות קיצונית.

לקבל הכרעה אמיתית משמעותה לבחור נתיב אחד ולהרוג את כל שאר התרחישים.