מה הסיפור שאתה מספר לעצמך?

אם יש דבר אחד מרכזי שלמדתי במהלך הקריירה שלי בעולם הצללים, זה העקרון הראשון שמלמדים אותך בקורס המבצעי של גיוס והפעלת סוכני מודיעין: אנשים הם אנשים הם אנשים.

לא משנה מה הדרגה שיש לך על הכתפיים. לא משנה כמה מפוצץ הטייטל. לא משנה כמה כסף יש לך בבנק או כמה מכוניות פאר חונות מול ביתך.

אנשים מונעים ממה שאנשים מונעים.

כל אחד מאיתנו חי בתפיסת מציאות סובייקטיבית ומתרגם את המציאות בשפה הייחודית לו/לה - גם פנימה וגם החוצה.

תוסיפו לזה את כוחות האגו האפלים והעוצמתיים שפועלים בתוך המוח שלנו ומשפיעים על ההחלטות שאנחנו מקבלים - טראומות העבר, דחפים מודחקים, מעגל הציפיות והאכזבות מעצמינו ומאחרים, קנאה, צורך לרצות או להוכיח. והרשימה עוד ארוכה.

הבנתם את הרעיון.

אבל אז אנחנו מופתעים שהסובבים מבינים משהו שלא התכוונו, או לא מבינים את הכוונה שלנו, או בכלל חיים בסרט...

״אבל אצלי זה לא ככה. אני בשליטה. אני יודע.ת מה אני עושה.״

אהה. בטח. ברור. כי זה רק אצל האחרים, לא אצלי.

אני אוהב לעבוד עם אנשים מוכשרים ומצליחים ולפוצץ להם את הבועה של הסיפור שהם מספרים לעצמם. וכאשר מחברים את זה למציאות אובייקטיבית ומתבלים בכלים עוצמתיים מעולמות התקשורת הבינאישית והנעה לפעולה - קורים ניסים ונפלאות.

הפרשנות שלהם יותר מדויקת.

היכולת להבין את המניעים הנסתרים עולה.

היכולת לשכנע ולהשפיע על אחרים קופצת מדרגה.

התוצאה - הפער בין השאיפות למציאות מצטמצם משמעותית.

כל עוד בני האדם מנהלים פה את ההצגה ולא הרובוטים - כדאי להבין טוב יותר את מערכת ההפעלה שלהם.