נוחות היא הסוואה קטלנית. כשהצד השני מציע פתרון שמרגיש נדיב ומדויק מדי, הוא לרוב קונה לעצמו את השליטה.
יש סיפור מפורסם על שתילת האקליפטוסים מעל הבונקרים הסורים בהצעתו של המרגל אלי כהן, וכך חיל האוויר ידע איפה להפציץ. האם הסיפור נכון? יש גרסאות סותרות, אבל אם הוא נכון - זהו שיעור מעלף בקבלת החלטות מתוך עיוורון:
רמת הגולן, שנות ה-60. אלי כהן מסייר בעמדות הצבא הסורי ורואה חיילים מותשים תחת שמש קופחת. באקט של אמפתיה טקטית מבריקה, הוא מציע לפיקוד הסורי לנטוע עצי אקליפטוס מעל הבונקרים. הוא מסביר שהצל יקל על העומס הפיזי של החיילים. הסורים אימצו את הרעיון בשמחה. הם לא העלו בדעתם שביוני 1967, העצים האלה יהפכו לנקודות ציון קריטיות. חיל האוויר הישראלי ידע בדיוק היכן להטיל את הפצצות, פשוט על ידי מעקב אחר צמרות האקליפטוסים.
הפיקוד הסורי קיבל את ההחלטה מתוך עיוורון מוחלט. כשמערכת נמצאת תחת לחץ קיצוני, היא מחפשת הקלה מיידית. אלי כהן ניצל חולשה פסיכולוגית בסיסית ונטרל את החשדנות הסורית דרך מתן מענה לכאב קצר-טווח. הסורים לא השתמשו בעדשת מציאות כדי לבחון את התמונה המלאה. הם התמקדו בטקטיקה וסיפקו לאויב את האסטרטגיה על מגש של כסף. הפיתיון נבלע משום שהוא נראה כמו שקט תעשייתי.
נוחות היא הסוואה קטלנית. כשהצד השני מציע פתרון שמרגיש נדיב ומדויק מדי, הוא לרוב קונה לעצמו את השליטה. בעולם העסקי האכזרי, מתנות שפותרות כאב נקודתי הן מנגנון השתלטות שקט שיעלה לכם באובדן המערכת כולה.
בתקופות של לחץ גבוהה וחוסר וודאות, מנכ"לים ויזמים סובלים מרעש ארגוני ושיתוק החלטות. בתנאים כאלה, הם נוטים לאשר פשרות מול משקיעים בעלי אינטרס סמוי, או משאירים סמנכ"לים בעייתיים בתפקיד, רק כדי לשמור על מומנטום ולא לזעזע את הספינה. הם בוחרים להימנע מעימות ומעדיפים את האופציה שמספקת להם צל זמני.
המציאות היא שמי שמוכר לכם שקט היום, ייתכן ומסמן אתכם כמטרה למחר. מנהיגות דורשת מעבר מהימנעות קוגניטיבית לתמחור סיכונים מדויק, תוך קבלת הכרעה קרה הנקייה מאגו או מפחד מכישלון.
פתרון נוח שמונח על השולחן במטרה מרכזית של הרגעת המערכת, עלול להיות מוקש שיופעל בדיוק כשתרגישו רגועים.
בחנו את הסביבה שלכם: איזה עצי אקליפטוס נטעתם בארגון שלכם רק כדי לקנות לעצמכם נוחות זמנית?
תגובות